ארגונים רבים מבינים את הצורך בשינוי כאשר הם פוגשים באירוע עסקי בסביבה החיצונית או הפנימית של הארגון. לרוב, האירועים הללו נובעים מכישלון כזה או אחר אשר הופך להיות קטליזטור להפנמת הצורך בגיבוש כיוון אסטרטגי המבוסס על בחינת מעמדו התחרותי של הארגון.
בארגונים קטנים, אירוע עסקי המבוסס על כישלון או מספר אירועים קטנים המבוססים על כישלונות קטנים, יכולים לגרום לארגון נזק בלתי הפיך משום שיכולותיו הם לעיתים מוגבלים.
אסטרטגיה הכרחית לכל ארגון ולא משנה מה תחום פעילותו או גודלו. אפילו בתחום הספורט, ארגון נדרש לגבש אסטרטגיה ולפעול בנחישות ליישומה. רק בדרך זו, הפירות לא יאחרו לבוא.
אני רוצה להמחיש לכם את משמעותה של אסטרטגיה ויישומה דרך הדוגמא של נבחרת גרמניה בכדורגל.
אקדים ואומר כי הנתונים במאמר מבוססים על נתונים שהתפרסמו בעיתון כלכליסט מתאריך 25.12.2011.
בטורניר 'יורו 2000' שהתקיים בבלגיה ובהולנד, נחלה נבחרת גרמניה כישלון צורב. הנבחרת לא הצליחה לעבור את שלב הבתים והסטטיסטיקה של התוצאות על המגרש הייתה רעה ומביכה. זהו בעצם האירוע העסקי שגרם למקבלי ההחלטות בהתאחדות הגרמנית להבין כי במידה והנבחרת מעוניינת להתברג כנבחרת מובילה בטורנירים הבאים, נדרש לבצע חשיבה אסטרטגית ולייצר תכנית פעולה מידית.
הוקם צוות חשיבה שבמשך שנתיים עבר השתלמויות, למד מודלים עולמיים ובחן כיצד ניתן ליישם את ההצלחות בכדורגל הגרמני. לצורך העניין, אנחנו יכולים להקביל את הצוות הגרמני להנהלה של ארגון, את המודלים השונים למתחרים ויישום ההצלחות ליכולות הארגון ומשאביו.
כמו כל הליך אסטרטגי, החשיבה והתכנון הם השלב הראשון שלאחריו מגיע שלב היישום. שלב היישום טומן בחובו את הקושי המרכזי ויש בו הצורך בהירתמות כל הגורמים בארגון.
לאחר שאבחנו והבינו מהם גורמי ההצלחה, החלה ההתאחדות הגרמנית לפעול על מנת לממש את יעדיה.
להלן הצעדים המרכזיים שנקטה ההתאחדות הגרמנית עקב גיבוש האסטרטגיה שמטרתה לייצר שחקנים מוכשרים עבור הקבוצות הבוגרות:
1. חקיקת חוק המחייב מועדונים שרוצים לשחק בליגה המקצוענית להשקיע בבניית אקדמיה לכדורגל ולממן אותה בלא פחות מ- 3 מיליון אירו בשנה. בחוק זה תמכו 36 מועדונים מקצוענים.
2. הסטנדרטים שנקבעו לאקדמיות היו מחמירים ביותר אך בצדן גם עמדה שיטת תגמול לקבוצות שישדרגו את עצמן מבחינת התשתיות, מספר ואיכות המאמנים. שיטה זו הביאה את הקבוצות הגרמניות להשקעה של 47.85 מיליון אירו בשנת 2003 ולהשקעה של 87.5 מיליון אירו בשנת 2010.
3. הסעות, ביגוד, תזונה, עבודה ועזרה בחינוך הנם חלק בלתי נפרד משירותי האקדמיה.
4. הוקמו 121 מרכזי פיתוח כישרונות עבור ילדים בגילאים שונים שיעזרו בהיבטים הטכניים של המשחק. ההשקעה במועדונים, במתקנים, במאמנים ובמשחקים הייתה אדירה ועמדה על כ- 12.5 מיליון אירו לכל מרכז.
5. הכשרות והשתלמויות למאמנים והתמחויות כגון מהירות, כוח, קואורדינציה, פסיכיאטריה, פיזיותרפיה ועוד.
וכמו שאתם כבר מתארים לעצמכם (ולא רק בגלל שזו גרמניה..) , התוצאות לא אחרו להגיע:
1. הגיל הממוצע של שחקן בליגה הראשונה היה 25.7 בשנת 2010, לעומת 27.8 בשנת 2000.
2. 19.4% מהשחקנים בליגה הראשונה גדלו במועדונים גרמנים לעומת 15% בעונת 2007/08.
3. 52.4% מהשחקנים בליגה הראשונה גדלו בעשר השנים האחרונות באקדמיות של אחת מהקבוצות.
4. 520 מיליון אירו השקיעו הקבוצות באקדמיות שלהן במהלך העשור האחרון.
5. 5,445 ילדים ונערים רשומים באקדמיות של 36 קבוצות!
6. 10 מאמנים ראשיים בליגה הראשונה עבדו במהלך העשור האחרון באקדמיות השונות.
7. 6 מנהלים ספורטיביים בליגה הראשונה עבדו במהלך העשור האחרון באקדמיות השונות.
בטורניר 'יורו 2012' המגיע אלינו לטובה בקיץ, נבחרת גרמניה הנה מועמדת מובילה לזכייה באליפות אירופה לנבחרות וקבוצת באיירן מינכן היא אחת הפייבוריטיות לזכייה באליפות אירופה לקבוצות בליגה הטובה בעולם (Champions League).
כל זה כמובן אינו מקרי. אילו התוצאות של תכנית העשור הגרמנית לשיפור הסטנדרטים של הכדורגל הגרמני והמספרים מוכיחים כי החינוך לנוער בכדורגל הגרמני מצליח.
לסיכום,
תכנית אסטרטגית מאפשרת מיקוד, הגדרת מטרות וסדרי עדיפויות, ביצוע שינויים והתאמות, תכנית תקציבית וכל זאת על מנת לייצר יתרון תחרותי שיוביל לצמיחה.